על הגידול בהיקף הקליטה למדנו גם מראיון שהעניק בעבר סגן ראש המועצה, ארנון (נוני) אורי לצוות של ערוץ "טבע הדברים" כאשר אמר: "מלחמת לבנון השנייה היתה אבן הבוחן עבורנו. היה חשש שעקב המלחמה, תהיה ירידה בהיקף המשפחות שמביעות עניין להתיישב כאן, אבל בדיעבד, קרה דבר הפוך. לאחר המלחמה חלה עלייה בביקוש להתיישבות ביישובים שלנו."
הסבר למצב שתיאר סגן ראש המועצה ניתן לקבל מתוצאות מחקר שערכו פרופ' שמואל שמאי וד"ר שרה ארנון מהמכללה האקדמית תל-חי ומהמכון לחקר הגולן. המחקר שלהם בדק מה מאפיין את המשפחות הללו, המהגרות מהמרכז לפריפריה הצפונית של הארץ. מה הם המניעים הגורמים להם לבצע את המעבר, מה הציפיות והשיקולים המסתתרים מאחורי הצעד המשמעותי הזה, ומה תחושותיהם בצפון והאם הם אכן מוצאים מענה לצרכיהם.

רכזת קליטה דמוגרפית ביישובי מטה אשר, נורית ברקאי אומרת: "משיחות עם נקלטים במועצה האזורית מטה אשר עולה דגש חינוכי במיוחד. רוב הנקלטים אצלנו מדברים על איכות מערכת החינוך כטריגר מרכזי להחלטתם לעבור ליישובים במטה אשר. גם המתיישבים בישובים כמו רגבה, ראש הנקרה, אדמית וגשר הזיו מחפשים בית צמוד קרקע, נוף יפה ואוויר איכותי יותר מזה שיש בערים הסואנות. ואולם בקרב המשפחות עם הילדים שבים ומדגישים את איכות מערכת החינוך, את המגוון הרחב של מקצועות נלווים, את החינוך למוסיקה ועוד, כנושא שעמד בראש רשימת השיקולים שלהם לבצע מהפך בחייהם ולעבור אל הפריפריה."

בין ממצאי המחקר בולטות המסקנות על הגורמים העיקריים למעבר ממרכז הארץ לגליל, שהם בעיקר איכות הסביבה והרצון להתגורר בסגנון כפרי.                                                                                                                                                                                       

על פי הסקר, 91% מהמשתתפים הצביעו כי איכות הסביבה הוא הגורם העיקרי למעבר לגליל, 87% טענו כי הרצון לגור בסגנון כפרי הוא שהניע אותם, 75% ציינו כי שיפור רמת הדיור והרצון לחיות בבית פרטי, 66% אמרו כי הנושא הקהילתי וחיי החברה הם שהשפיעו על המעבר.

המחקר, שנערך עבור המשרד לפיתוח הנגב והגליל , המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין הוצג בכנס "מרכז ופריפריה" שהתקיים לאחרונה במכללה האקדמית תל-חי. המחקר כלל 403 תושבים אשר 31% מהם היגרו לישובים קהילתיים 40% היגרו למושבים ו- 29% עברו להתגורר בקיבוצים .

ממצאי המחקר מראים כי מדובר בהון אנושי גבוה של המהגרים לגליל. ל-42% מהם יש לפחות תואר ראשון, כ-70% מהם בעלי משלח יד אקדמי, בעלי מקצועות חופשיים וטכניים או מנהלים, ל- 95% מהם בעלות על הבית בו הם מתגוררים, 90% מהם בעלי רכב.

על פי מאפייני התעסוקה, ניתן לראות כי 74% עובדים כיום במקצועם וכ –90% מהם עובדים באזור הצפון (29% עובדים בישובים בהם הם מתגוררים, 61% עובדים במקומות שונים בצפון) וכ- 10% ממשיכים לעבוד באזור המרכז. במקביל, העידו משתתפי המחקר כי מאז הגעתם לצפון עבדו ב-2.2 מקומות עבודה בממוצע,
ו -70% ציינו כי הם מחפשים עבודה, כלומר הם סבורים שהעבודה בה הם עובדים אינה מתאימה להם או רווחית מספיק עבורם.

"התמונה הכללית המצטיירת היא, אם כן, של מהגרים בעלי הון אנושי גבוה, שיש פער בין כישוריהם וציפיותיהם בתחום העבודה לבין המציאות של תעסוקה לא יציבה וחיפוש אחר תעסוקה הולמת. רוב משתתפי המחקר, מגדירים את מצבם הכלכלי כבינוני", הסבירה ד"ר ארנון.